החלטה בתיק בש"א 1187/05

1.                   זוהי החלטה  בבקשת המבקש, ליתן לו רשות להתגונן  מפני התביעה שהגישה  נגדו המשיבה בסדר דין מקוצר, החלטתי  ליתן  למבקש רשות להתגונן , כפוף להפקדת סך  40,000 ש"ח,  ולהלן נימוקי ההחלטה.

2.                   המשיבה הגישה  נגד המבקש  תביעה לתשלום  155,821 ש"ח, אותם חבה לה לטענתה, חברה בבעלות המבקש (להלן: "החברה"), כאשר המבקש ערב לחובותיה  של החברה כלפי  המשיבה,  בערבות  אישית, בהתאם  לכתב הערבות  עליו חתם  ואשר העתקו  צורף לכתב התביעה, כנספח א'.

החוב הנתבע,  נוצר לטענת  המשיבה, לאחר שארבעה שיקים  של החברה אשר  נערכו לפקודת המשיבה, חוללו באי פרעון ולא כובדו ע"י הבנק הנמשך.

3.                   המבקש טען  בבקשתו את הטענות הבאות:

א.      המבקש שימש  כמנהל החברה, ולא רכש מן המשיבה סחורה  באופן אישי  אלא בשם החברה בלבד.  לטענתו, נספח א' אינו נושא את חתימתו של המבקש.

ב.      המבקש  טען, כי  הגם שהצדדים הסכימו  "שספרי החשבונות של החברה  יהוו ראיה  חלוטה  לעצם קיומו  של חוב החברה כלפי המשיבה...", הרי שהמשיבה  לא צירפה  כל ראיה לקיום חוב כאמור.

ג.       לטענת המבקש, הוא פנה למשיבה, וביקש לקבל העתקי תעודות  המשלוח בגין רכישת סחורה ע"י החברה מן המשיבה , ועותק  מכרטיס הנהלת  החשבונות,  ולא נענה, ולפיכך לטענתו, נבצר ממנו לפרט טענות הגנה, העשויות  לעלות מן המסמכים  האמורים.

4.       המבקש  נחקר בחקירה נגדית ע"י ב"כ המשיבה. המבקש  העיד, כי היה בעל המניות העיקרי  והמנהל  של החברה.

המבקש  אישר, כי הוא חתום על ארבעת השיקים,  שהעתקיהם צורפו לכתב התביעה, כאשר חתימתו מופיעה ע"ג חותמת החברה.

המבקש  אישר גם, כי הוא כתב בכתב ידו את כל "המלל החופשי", שבנספח א' לכתב  התביעה, דהיינו  כל הפרטים המופיעים  בכתב יד במסמך.

המבקש אישר, כי השיקים לא כובדו מסיבת  אכ"מ , ואישר, כי חשבון החברה בבנק הוגבל.  המבקש אישר, כי ניהל את עסקי החברה, וכי החברה אכן הזמינה  סחורה מן המשיבה.

לאחר  שהוצג בפני המבקש, כרטיס הלקוח  של החברה אצל המשיבה, לשנים 2002-2001,  אישר הוא, כי בשנת 2001,רכשה החברה מן המשיבה  סחורה תמורתה בשיקים . לטענתו  בשנת  2002, לא היתה "משיכת  סחורה". המבקש טען,  כי אין זה נכון שבשנת  2002  שילמה החברה למשיבה,  עבור חובות שנותרו  משנת 2001, אלא שהמשיבה  השתמשה  לצורך זה, בשיקים שנתנה  לה החברה כבטחון.

המבקש אמר, כי  אינו יכול לטעון כנגד הסכומים  המפורטים  בכרטיס, משום שעליו לבדוק  את הדבר בהנהלת החשבונות. המבקש נשאל, אם יכול לטעון כנגד  איזה מן החיובים בכרטיס השיב, כי בכל חודש שילמה החברה, עבור  מה שקיבלה  באותו חודש.

המבקש  נשאל, אם ידוע לו  על כך שהמשיבה פתחה נגד החברה תיקי הוצאה  לפועל בלשכת  ההוצאה לפועל  בדימונה, בגין שיקים של החברה שחוללו באי פרעון,  ובהם שניים מן השיקים  שהעתקיהם  צורפו לכתב  התביעה, השיב כי לא ידוע לו על כך, שנפתחו תיקי הוצל"פ  כאמור,  וכי לא הוגשה על כן התנגדות  ע"י החברה.

המבקש  אישר כי החברה עדיין פעילה.

5.                   ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם  בע"פ במהלך הדיון.

ב"כ המבקש  הודיע בסיכומיו, כי המבקש אינו עומד על הטענה, כי כתב הערבות  נספח א'  לתביעה אינו  חתום ע"י המבקש.

לטענתו,  לא נסתרה  גרסת המבקש, לפיה השיקים שצורפו  לכתב התביעה , היו שיקים שנמסרו  למשיבה ע"י החברה, לצורך בטחון  בלבד, והמשיבה לא  הראתה כי  לחברה חוב כלפיה.

ב"כ המשיבה טען,  כי המבקש טען טענותיו באופן כללי וסתמי, ולא פרט אותן  כנדרש.